הנצחה | גדי סואד

סמל

גדי סואד

בן דבורה ואליהו

 

נפל ביום ח' באב תשנ"ג

26.7.1993

בן 20 בנופלו

חיל שיריון

מקום מנוחתו

בית העלמין גבעת השלושה

לעמוד הזיכרון של משהב"ט

בן דבורה ואליהו. נולד ביום ז' בחשוון תשל"ד (2.11.1973) בקיבוץ גבעת השלושה, אח תאום לשי. כשהיו בני שלוש וחצי, נולד לתאומים אח נוסף - אייל.

 

בילדותו, היה גדי ילד שקט שאהב בעלי-חיים, רכב על סוסים וטיפל בהם במסירות. בכיתה ו' החל לעבוד ברפת, והתמחה במיוחד בטיפול בהמלטות. גדי התמיד בעבודתו ברפת לאורך שנות הילדות וההתבגרות ושעות העבודה הקשות לא הרתיעו אותו. הוא היה מגיע לרפת ונהנה מהזריחה, בעוד חבריו לעבודה מתקשים להתעורר משנתם. כשהגיעו למצוות, הקדישו גדי ושי את הכסף שקיבלו לכבוד האירוע לקניית טיסן, שריכז סביבו את כל המשפחה. ארבעת הגברים במשפחה - האחים והאב - הרכיבו את הטיסן במומחיות רבה במשך כל השבוע, ובימי שישי, בטקסיות רבה ובליווי תגבורת רצינית של אמא, שכללה עוגות וממתקים, הטיסו את הטיסן. לעתים היה מתרסק - אך אז היה הצוות מתכנס שוב, ובסבלנות רבה בונה את הטיסן מחדש.

 

גם כשרון מוסיקלי התגלה בגדי, ובמשך שלוש שנים ניגן בקלרינט.

 

את לימודיו החל גדי בבית-הספר היסודי "מעבר אפק" בקיבוץ עינת והמשיך בבית-הספר התיכון האיזורי "אורט חוף השרון" בקיבוץ שפיים. גדי לא אהב לקבל מרות בבית-הספר ולמד את הנושאים שעניינו אותו, ואותם בלבד.
 

גדי היה קשור מאוד לנוף מולדתו. בשנות הנעורים, הקדיש זמן רב לרכיבה על סוסים, לטיולים, לבילוי בטבע. "השביל שעובר / בין הפרדסים / הדרך שעשינו / אין ספור פעמים / ...זוכר ששם נסענו, / קטפנו כוכבים / עם סיגריה מתוקה / וראש בעננים." כך כתב לזכרו בגעגועים חברו, דני שני, מקיבוץ עינת.

 

בגדי היו מופנמות וביישנות מחד גיסא, ופתיחות, רגישות וסקרנות כלפי אנשים מאידך גיסא, וכך יצר קשרים עמוקים ומיוחדים עם חבריו, העניק להם ביטחון והיה קשוב אליהם תמיד, והם שיתפו אותו בסודותיהם. גדי היה רודף שלום וצדק, ידע לקבל את השונה, לסלוח, ולהתגייס כל כולו לסייע לחבר בעת צרה. גם בבית היה זה גדי, המקשר והמפשר ב"מלחמת האחים", היוצר אווירת פייסנות ומרגיע. "אדם נפלא היית", כתבו עליו בני כיתתו, "עוזר לכולם, מתנדב לכל משימה, עם הרבה רצון, יוזמה ומוכנות אמיתית". בהיותו בכיתה י"א, בעצרת למען השלום, פגש גדי את קארין, בת גילו ממושב אביחיל, ובין השניים התפתחה חברות יפה ועמוקה. קארין הצטרפה לטיול של גדי ובני כיתתו ליוון, לפני הצבא, וליוותה אותו באהבה ובדאגה במשך כל תקופת שירותו.
 

באוגוסט 1992 התגייס גדי לצבא והחל לשרת בחיל השריון, שם רכש לעצמו חברים רבים. סביב ערכת הקפה שלו היו מתאספים חבריו לגדוד, וגם הוותיקים שבהם רחשו לו כבוד והערכה. גדי עבר את כל אימוני המסלול הקבוע בשריון ופעל כתותחן בטנק, היה מועמד לקורס מפקדי טנקים, ושאף מאוד להגיע לקצונה. "חייכן, הכומתה מונחת ברישול על גבו, מוכן לבצע את המשימה בנחישות, כפי שביצע כל משימה שהוטלה עליו", כך תיאר אותו מפקד הגדוד.
 

הגדוד של גדי עלה ללבנון ונטל חלק במבצע "דין וחשבון" וגם בפעילות כוללת של צה"ל נגד החיזבאללה, שמטרתה הענקת ביטחון ליישובי הצפון.
ביום ח' באב תשנ"ג (26.7.1993) נהרג גדי בקרב בלבנון, בעת שטיל סאגר נורה לעבר הטנק בו לחם. בן עשרים היה במותו. הותיר אחריו הורים, שני אחים וחברה. גדי הובא למנוחות בבית העלמין בקיבוצו, גבעת השלושה. לאחר מותו הועלה לדרגת סמל.

 

"הוא היה לוחם אמיץ, מקצועי מאוד, בעל חוש הומור מפותח, אהוד על חבריו ומפקדיו", נאמר במכתב התנחומים ששיגר למשפחתו שר הביטחון, יצחק רבין. "אתה מיהרת להיות הראשון / לפגוש את אלוהים אי-שם ברקיעים", כתב לו חברו, דני שני. "החיוך שלך צוחק לי בכל פינה / ואני לא שוכח רגעים של אהבה..." גליה כספי נפרדה ממנו בשיר: "אולי, אני חושבת, זו דרכן של מתנות נדירות / מתנות של אור יקר ובדולח / שבאות להאיר את העולם וברואיו, /להשתעשע / לחיות בכל הכוח והאמת / ופתאום להיעלם".

© כל הזכויות שמורות לבית החינוך המשותף חוף השרון | קיבוץ שפיים | טלפון הנהלה 09-959-6509 | טלפון חטיבת ביניים 09-959-6553/4 | מייל info@hfs.school