top of page

הנצחה | אורן קיהן

רב-טוראי

אורן קיהן

בן שרה ויצחק

 

נפל ביום י"ב באלול תשנ"ז

14.9.1997

בן 19 בנופלו

חטיבת גולני

מקום מנוחתו

בית העלמין נחשונים

לעמוד הזיכרון של משהב"ט

בן שרה ויצחק. נולד ביום י' בשבט תשל"ח (17.1.1978) בקיבוץ נחשונים, אחיהן הצעיר של רותם ועינב ומאוחר יותר - אח גדול לשחף ולאמיר שהצטרפו למשפחה. אורן נולד חמישה ימים לפני ט"ו בשבט ועל כן בחרו הוריו לקרוא לו בשמו זה, כיוון שצפו שיהיה חסון וגבוה. אורן היה ילד יפה תואר, שחיוכו כבש והמיס את לבבות הסובבים אותו. כילד היה שובב מאוד ואיש לא יכול היה לעמוד בפני קסמו. במשפחה אורן היה אח נהדר לאחיו ולאחיותיו ועם כל אחד מהם היה לו "דיבור" שונה. בני משפחתו ראו בו את עמוד התווך של המשפחה. אורן למד בבית-הספר היסודי מעבר אפק בקיבוץ עינת והמשיך לתיכון המקיף חוף השרון שבקיבוץ שפיים, שם סיים את לימודיו במגמת מכונאות רכב.
 

כנער נטל על עצמו אחריות רבה. מגיל צעיר היה מעורב בעבודת המשק וגילה מרץ ומסירות רבים. בתחילה עבד ב"משק חי" ובהמשך - ברפת ובגידולי השדה. העבודה היתה חשובה לו מאוד והוא השקיע הרבה. תמיד ניתן היה לסמוך עליו. גם העניינים החברתיים העסיקו אותו ובכל מקום חדש שהגיע אליו היה לדמות מרכזית, סביבה התקבצו החברים (גם אם לפעמים למעשי שטות...). אחת מתכונותיו הבולטות היתה יכולת הקשבה ועל כן היה לחביב הבנות בגיל הנעורים ואיש סודן. בצעירותו החל לשחק כדורסל. בהמשך התאמן שמונה שנים במסגרת קבוצת מכבי פתח תקווה, נמנה על חברי הנבחרת ויצא עימה למשחקים בחוץ לארץ.
 

טרם גיוסו הביע אורן את רצונו להגיע לסיירת ולהיות "הכי קרבי שאפשר". חלומו היה להיות לוחם ולשרת בלבנון אך השנים הארוכות של משחקי כדורסל פגעו ברגליו וכתוצאה מכך לא עמד בדרישות. הוא החליט לדחות את גיוסו בשנה ולצאת לשנת שירות במסגרת תנועת השומר הצעיר. הוא הדריך קבוצת נוער באשדוד וקיווה לעבוד עם עולים חדשים, אך מסיבות טכניות פסקה הפעילות התנועתית במקום ואורן חזר לבקו"ם וביקש להקדים את גיוסו. בסוף חודש מרס 1997 התגייס אורן לשירות סדיר ושובץ בגולני. אורן, שביקש להגיע לסיירת, התאכזב אך עד מהרה הסתגל לנסיבות והתאקלם היטב. הוא גילה רוח התנדבות והתחבב על חבריו. בין חבריו בלט אורן בחיוכו, בהערותיו הציניות, בשובבותו ובחוש ההומור המיוחד לו. מאוחר יותר אושר לו לעבור לסיירת אך כבר נקשר מאוד לחברי פלוגתו ולא רצה לעזוב עוד את היחידה. הוא החל לרקום תוכניות לעתיד אך לא זכה להגשימן.
 

ביום י"ב באלול תשנ"ז (14.9.1997) נפל בעת מילוי תפקידו. יחידתו של אורן יצאה לטיול בנחל יהודיה, במסגרת יום חינוך וידיעת הארץ. אורן, שכדרכו ביקש לעזור לחבריו ולהקל עליהם, מצא את מותו בטביעה, בעת שניסה לחצות את הבריכה בשחייה, כשהנשק בידו ואלונקה על גבו. גם בטיול זה ניסה "לסחוב" את כל הפלוגה על גבו. הוא נטמן בבית-העלמין שבקיבוצו, נחשונים. בן תשע-עשרה היה במותו. הותיר אחריו הורים, שלוש אחיות ואח. לאחר מותו הועלה לדרגת רב-טוראי. על מצבתו חקקו בני משפחתו את המלים: "חלום עצוב של יופי וחיוך שלא יחלוף לי לעולם...".
 

במכתב התנחומים למשפחה השכולה כתב הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף אמנון ליפקין-שחק: "אורן תואר על-ידי מפקדיו כחייל מסור, בעל רמה אישית גבוהה, שהיה מעמודי התווך בפלוגה והפגין מוטיבציה גבוהה לשירות הצבאי. התנדב ראשון לכל משימה והיה לדמות נערצת וראויה לחיקוי בקרב הסובבים אותו." מפקדו של אורן ציין במכתבו למשפחה כי "חטיבת גולני איבדה חייל בעל יכולת גבוהה להיות מפקד וקצין מעולה."
 

משפחתו של אורן הקימה לזכרו מגרש ספורט וגן שעשועים לילדים.

bottom of page